ועידת ה-G20: קוקטיילים והכרזות יהיו. בשורה לסוחרי פורקס? אל תיבנו על זה

בלוג מט"ח: בשעה שאני כותבת שורות אלה מתכנסת הישיבות האחרונות של ועידה ה-G20 בעיר פיטסבורג, ארה"ב. זה מעט אירוני - בעיר זו נרשם כיום שיעור אבטלה של לא פחות מ-15%, וציבור המובטלים הנ"ל נאלץ לצפות בעשירי העולם שמתכנסים במחוז שלהם לישיבות של קוקטיילים, תקרובת עשירה והרבה דיבורים. המון. עצם הרעיון שוועידה זו עשויה להגיע לתוצאות הוא מעט מגוחך לדעתי.

הכנסים האחרונים של ה-G20 היו הצגה אחת גדולה, לא יותר – תמונה קבוצתית של מנהיגי העולם שמתכנסים ב"כאילו" כדי לפתור את בעיות הכלכלה העולמית. סוחרי פורקס מחכים בציפייה להחלטות ולהכרזות שעלו ושיעלו מהוועידה, הצהובונים מעוניים לדווחעת על אודות חדשות "צהובות", בעוד שאנשי הכלכלה מבקשים להתעדכן בסקופים האחרונים. אולם, בסופו של הדבר, הכול ייגמר בלא כלום.

העובדה היא שהאנשים המכובדים הנ"ל, מנהיגי העולם, צריכים להעמיד פנים כאילו הם עובדים יחדיו ומשתפים פעולה באופן תקין, אולם בפועל, הדברים אינם נראים כך. הפתגם הנושן שגורס כי "מה שטוב עבורך, אינו בהכרח טוב עבורי" הינו נכון במקרה זה.

בואו ניקח לדוגמה את נושא העמלה שהטילה ארה"ב על צמיגים מתוצרת סין. שתי מעצמות העל, ארה"ב וסין, הנחשבות לכלכלות הגדולות בעולם, מנסות לעבוד יחדיו כדי לפתור בעיות של הכלכלה העולמית ונוצרה ביניהן מחלוקת בנושא מדיניות.

על פניו, נראה כאילו כדאי יותר לרכוש את הצמיגים מתוצרת סין, הם זולים יותר, וכיום הם מהווים 30% מכלל תעשיית הצמיגים בארה"ב.

אולם, ארה"ב נמצאת תחת לחץ מטעם ועדי עובדים וקבוצות בעלות אינטרסים משלהן, והדבר הוביל להטלת ההיטל האמור, שנחשב על ידי סין כסוג של קזוס בלי. אז כביכול, המנהיגים מבקשים להשיג יעדים משותפים, אבל בפועל ועל רקע המחלוקות הקשות – הם לא מסוגלים.

נניח לרגע שמדינות ה-G20 הגיעו למסקנה שעל ארה"ב לבטל את ההיטל על הצמיגים (זהו אינו תפקידם, אבל אני מביאה זאת בגדר דוגמה בלבד) – נראה לכם שארה"ב היתה נענית לבקשה זו? כמובן שלא!

כיצד, יכולים, אם כן, לצפות סוחרי מט"ח להכרעות חד משמעיות שישפיעו על הכלכלה העולמית ועל שערי המטבע, כאשר המחלוקות הן בסיסיות הרבה יותר ומנועות שיתוף פעולה אמיתי? כל אחד מהמשתתפים בכנס ה-G20 מעוניין לקדם הנושאים שנוגעים לו אישית, ואם נוצר ניגוד אינטרסים או מחלוקת, אזי אין אפשרות להגיע להסכם.

והשורה התחתונה – שימו לב למספרים, אל תשימו לב לדבריהם של מנהיגי העולם, תתמקדו מביצועי הכלכלות שלהם ותסחרו בהתאם. זוהי הדרך היחידה לסחור נכון !

בלוג מט"ח: זאת לא אופטימיות, זאת זהירות

אתמול רואיין אחד מחברי הדירקטוריון של "הבנק האירופאי המרכזי" אשר ציין כי ישנם סימנים לכך שהכלכלה מתאוששת בקצב מהיר משמעותית ממה שסברו תחילה. בתקשורת בארה"ב נטו להתייחס לדבריו כאילו "אנשי המפתח של העולם הפיננסי" מודים כי הגיע סוף סוף התפנית במשבר, ובמלוא העוצמה.

אני מבחינתי החלטתי לקרוא את המאמר לעומק ונראה לי שכוונתו לא הייתה להרגיע את שוק הפורקס, אלא להביע מסר של זהירות ולא של בשורה. פעם נוספת הצליחה התקשורת לעוות את דבריה של אישיות בכירה ולמסור מסר מגמתי שונה לגמרי.

כריסטיאן נוייר, חבר מועצת המנהלים של הבנק האירופאי המרכזי אמר מפורשות שאין מקום לאופטימיות מופרזת בשלב זה. הוא אמר שישנם סימנים מובהקים לכך שהכלכלה מתאוששת, ושהתהליך מתרחש בקצב מהיר ממה שסברו תחילה. נראה כאילו מועצת המנהלים של הבנק אינה יודעת בדיוק כיצד לפרש את הנתונים הנ"ל.

מבחינה מסוימת אפשר למשול את המצב למצב בו פלוני נפגע קשות בתאונת דרכים – הרופאים אומרים כי הוא יצליח ללכת שוב, למרות שהדבר יצריך זמן ממושך וטיפול שיקומי מאומץ. רק בגין העובדה שהוא מתחיל להזיז את בהונות רגליו בשלב מוקדם ממה שהעריכו הרופאים, אין פרוש הדבר שהוא כשיר לרוץ ריצת מרתון, או לצורך העניין, להגיע לשירותים ללא עזרה סיעודית.

הכלכלה נפגעה קשות וכתוצאה מכך נגרם נזק רב – פנימי וחיצוני כאחד. משבר זה מורכב מאלמנטים רבים, ורק בגין העובדה שדברים מסוימים מתקדמים בקצב מהיר ממה שסברנו תחילה, אין פרוש הדבר שהמערכת כולה תבריא באופן מלא בזמן הקרוב. כולנו צרכים להיכנס לפרופורציות.

נוייר התבטא באופן ברור לגמרי במסר האזהרה שלו, הוא פשוט אמר שנכון לעכשיו, צריכים הבנק המרכזי וגופי הממשל המקומיים להמשיך לדבוק בצעדי הסיוע הממשלתיים שלהם, זה בעצם הדבר היחידי שמסייע לצמיחה כרגע. אנשים רבים בקרב הציבור, ביניהם סוחרי פורקס ובלוגרים בתחום הפורקס, מצפים לרגע בו יופסקו צעדי התמיכה מצד ממשל ארה"ב כדי להוכיח שה"התאוששות" אכן הגיעה כבר. מה שאני מבינה מדבריו של נוייר הוא שהפסקת ההתערבות הממשלתית במשק תפגע בהתעוררות המשק.

עדיין שוררות בחוץ סכנות רבות ונו צרכים להבין זאת. לדעתי, הסבלנות משתלמת. ובאשר להודעות המפוצצות של התקשורת, הם פשוט בוחרים לבחור במילים מסוימות שנאמרו בהקשר זה או אחר. מה שמניע אותה זה המרדף אחרי הכותרות.

המלצתי לסוחרי ה מט"ח נשארת בעינה: לא להתייחס ביתר רצינות לכותרות בתקשורת ולערוך מחקר מעמיק ומקיף משל עצמם. סוחר פורקס מוצלח הו סוחר מעודכן !

בלוג מט"ח: ממתינים להתפתחויות

שבוע שעבר היה שבוע מוזר, ויחד עם זאת מאוד מעניין עבור שוק הפורקס. היקף המסחר היה נמוך באופן משמעותי ביותר, בעקבות ימי חג שמזמנים את סוף הקיץ בארה"ב, קנדה ומערב אירופה – דבר שלא מנע, אמנם, את הזרמת הנתונים והמידע.

קרה כבר בעבר שבכירים במשק הכריזו על סיום המשבר ושעות ספורות לאחר מכן התפרסמו נתונים שהפריכו זאת. כמו כן, משקיעי הפורקס הותיקים זוכרים היטב אינספור ימי מסחר בהם התנדנד הדולר מעלה מטה ללא הפסק.

ספטמבר מזוהה בשוק המניות בתור החודש הגרוע ביותר בשנה, שבמהלכו נרשמים באופן ממוצע הפסדים של כ-3% מאז שנת 1929. למרות שחודש אוקטובר נחשב ל"חודש המפולות" (בשנה שעברה, חווה המשק מפולת של 13% בחודש אוקטובר), הירידות הן מעטות ופחות תדירות, לכן, כאמור, חודש ספטמבר נחשב לחודש הגרוע בשנה.

אחת הסיבות לכך היא שהמשקיעים חוזרים מחופשה ומחליטים לעיתים קרובות למשוך את ההשקעות שלהם כדי לאמוד את השוק ולבחון מחדש את המצב – בלשון המקצועית תופעה זו מכונה: "ארגון מחדש של תיק ההשקעות".

הדבר שונה, אמנם, בעבור שוק המט"ח, בו ירידה בשווקי המניות מובילה לרוב לעליות במט"ח. למרות שהדבר נכון לגבי שנים עברו, אין אנו מרגישים בתופעה זו בשנה הנוכחית – 2009.

חששותיהם של המשקיעים כיום אינן נוגעות עוד אודות אלו חברות יצטיינו בביצועיהן במהלך השנה הבאה, או אלו חברות מועמדות לפשיטת רגל, עיקר הדאגה נעוצה בצעדי הממשלה (בעיקר של ארה"ב) ויחסי הגומלין בין שוק המט"ח לשוק המניות.

היות והסחר במט"ח מהווה מדד אמיתי אודות החוסן הכלכלי של המשק, החלו משקיעי הפורקס להתייחס לנתונים אלה בעבור תיק ההשקעות שלהם.

במהלך חודש אוגוסט האחרון, רשם הדולר ירידות מקבילות לאלו שהתרחשו בשווקי המניות בארה"ב. השאלה ששואלים עצמם סוחרי המט"ח הנה האם מגמה זו עתידה להימשך, ואם כן, עד כמה אפשר להמשיך לרדת.