יום שלישי, 30 ביוני 2009

היכונו להסרת כתרו של הדולר

בלוג מט"ח: המרד הגדול נגד המלך הירוק יצא לדרך.
עמדתי לכתוב איך הקריאות שדרשו לאחרונה "להסיר את כתרו" של הדולר האמריקאי נראו כמחול מתוזמן וקבוע, אבל לא עשיתי את זה, גם בגלל שמדובר כבר בריטואל קבוע וכמעט משעמם מטעם רוסיה וסין וגם כי זה נהפך too obvious...

אז מה עמד מאחורי ההכרזה של סין אתמול, שהרגיעה את השווקים, על כך ש"המדיניות המוניטרית שלהם לא השתנתה?" האם היתה זו הכרזה שמשמעותה (בניגוד להכרזות החוזרות ונשנות של סין מהתקופה האחרונה) כי "סין אוהבת את הדולר האמריקאי, ואין לנו בעיה עם זה שיש לנו שני טריליון דולר שמושקעים המטבע הירוק?" כנראה שלא.

מי שעוקב אחר ההתפתחויות בזירה הכלכלית-גלובאלית, זוכר ודאי כיצד קרא נשיא רוסיה, דמיטרי מדוודב, בכינוס מדינות ה-BRIC שנערך לאחרונה, להקמת מערכת מסחר בינלאומית של אגרות חוב, בפיקוח קרן המטבע העולמית, שתהווה אלטרנטיבה למסחר במט"ח בין מדינות שמתבסס על הדולר האמריקאי. מאוחר יותר הבהיר הנשיא הרוסי כי דבריו לא הובנו כהלכה והוא התכוון למערכת שלא תבוא ע"ח הדולר, אלא תתקיים לצידו.

לפני כן היה זה שר האוצר הרוסי, אלכסיי קודרין, שנשא נאום באיטליה, בו טען שהעולם צריך מטבע חדש לסחור בו, מאחר והדולר איבד מערכו. לא עברה יממה מנאומו של קודרין, ומוסקווה פרסמה הבהרה על פיה דבריו של שר האוצר הרוסי לא הובנו כהלכה, ורוסיה תמשיך לבסס את עתודת המט"ח שלה על המטבע האמריקאי. המשחק הזה, של התקפת פתע על הדולר ונסיגה, חוזר על עצמו לאחרונה בתכיפות גבוהה.

ונחזור לסין. אומנם, ההצהרה של "הענק הרדום" קבעה כי המדיניות המוניטרית שלה לא השתנתה, ואכן היקף ההשקעה הסינית בנכסים בינ"ל לא השתנה, אבל מה שכן השתנה בתקופה האחרונה הוא הרכב "תיק ההשקעות" של מדינת הענק – בינואר החזיקו הסינים ב-2 טריליון דולר (מטבע ונכסי מטבע) שהיוו כ-50% מסך עתודות המט"ח שלהם, אולם מאז הם השתמשו במטבע האמריקאי לשם רכישת סחורות בקצב מסחרר – סין כרגע מייבאת כ-50% מסך הסחורות שאוסטרליה (יצואנית סחורות מהגדולות בעולם) מייצאת, וזאת הסיבה העיקרית לכך שכלכלת אוסטרליה לא נמצאת במצב קשה בחודשים האחרונים.

אז נכון, סין לא שינתה את היקף השקעתה, אבל המעבר לרכישת סחורות באמצעות בדולר מהווה הכרזה – אנחנו מתחילים להתנתק מהדולר ועדיף להחזיק סחורות בעלות ערך מנייר שמאבד מערכו.
רוסיה מנהלת מדיניות דומה – לפני שנה, כשליש מ-800 מיליארד הדולר שהיוו את עתודות המט"ח של המדינה, היה הדולר האמריקאי. כיום, הדולר האמריקאי עדיין מהווה שליש מעתודות המט"ח של מוסקווה, אבל במקום שיהיה זה שליש מ-800 מיליארד, מדובר בשליש מ-500 מיליארד. יתרה מכך, ערך אחזקותיהם בזהב ופלטינה עלה ב-250 מיליארד דולר, מה שאומר שהרוסים אכן מגוונים את "תיק ההשקעות" שלהם, בדיוק כמו סין.

מה כל זה אומר לסוחרי פורקס ומה זה משליך על שוק הפורקס? זה אומר שאכן, רוסיה וסין "שמו צלב" על הדולר הירוק. ובזמן שממשל אובמה דואג שעוד דולרים יציפו את השוק, כדי להתניע את הכלכלה האמריקאית ולחלצה מהמיתון, ערכו של הדולר צפוי לרדת. הצפי שלי הוא שרמת האינפלציה בארה"ב תגיע בתוך שנתיים ל-5%-10% ואולי אף יותר.

חברו את שני האלמנטים הללו יחדיו – התקפות מחוץ וירידת ערך מבית – ותגיעו למסקנה שתהליך הסרת הכתר מעל ראשו של הדולר כבר רוחש. תתכוננו.

יום שני, 29 ביוני 2009

שוק המט"ח: רוסיה וסין עולות להתקפה

בלוג מט"ח: כמו מתאגרף ותיק שמנהל קרב אחרון על הקריירה, הדולר האמריקאי סופג מהלומה אחר מהלומה.
עבור ארה"ב והדולר האמריקאי, זה כמעט כמו סיוט שחוזר בכל כמה לילות. אם נדמה את מצבה של ארה"ב הנוכחית של אובמה למתאגרף, הרי שמדובר באלוף העולם, המנהל קרב על חייו, בעוד המתחרה הנמרץ שלו מזנב בו, מכה בו פעם אחר פעם, מהלומה אחר מהלומה.
האלוף לא נופל, מתנודד, שומר על מיקומו במרכז הזירה, אבל ניכר שכוחו תש. ואנחנו כבר בסיבוב 14. פניו מסגירות את הכאב שלו והוא מבין שכל מכה מקרבת אותו אל הסוף. האם עכשיו הגיע הזמן להחזיק מעמד ולהשיב למתקפה?
טוב, סטיתי מהנושא. בחזרה מהדימוי לעולם מציאותי - רוסיה וסין התבטאו כנגד הדולר האמריקאי, וכבר כתבתי על זה בפוסטים קודמים. נדמה שמאז ועידת ה-G20 שנערכה לפני מספר חודשים לא עבר שבוע אחד על שוק המסחר בפורקס מבלי שאיזו מדינה התבטאה כנגד המטבע הירוק.
אבל בסוף השבוע האחרון, סין כבר לקחה את זה צעד אחד רחוק יותר, כשהודיעה שיש לשקול את האלטרנטיבות בשוק המט"ח, בהתייחסות לא מפורשת, שפרשנים רבים רואים בה, התבטאות יוצאת דופן.
אם ניקח בחשבון שמדינות ה-BRIC קונות לאחרונה מבחר סחורות ומתכות בקצב גבוה שכמותו לא ראינו, נראה שבעולם חשים שהדולר האמריקאי אינו אפיק השקעה בטוח מספיק כרגע. נכון, אף מדינה עדיין לא נפטרת מהדולרים בנפח גדול, אבל אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב נושאות לאחרונה תשואות גבוהות ביותר – סימן לכך שהמשקיעים לא חשים בטוח להשקיע בדולר ללא "תוספת סיכון".

גם המתקפות על ארה"ב נראות כחגות במחול מתוזמן וקבוע. סין ורוסיה עשו לעצמן מנהג להתבטא נגד המטבע האמריקאי בסופי השבוע. מדוע? מאחר ומעמדו של הדולר האמריקאי מובטח כמטבע המוביל בעולם המט"ח, כל זמן שהבנק העולמי וקרן המטבע העולמית נמצאים בכיסה של ארה"ב (וזהו המצב דה-פקטו כיום), הרי שלרוסיה וסין אין ברירה אלא להפעיל לוחמת גרילה אלטרנטיבית תקשורתית, וההכרזות המתוזמנות הללו, לדעתי, נובעות מהרצון של סין ורוסיה לגרום לטלטלות בשוק על ידי יצירת אפקט של הפחדה ובאז שלילי סביב הדולר.

האם זה עובד? יתכן ויש לזה השפעה לא מעטה. חישבו אתם, אם כל יום היו מפמפמים לכם בראש מסר חוזר, האם לא הייתם משתכנעים או לפחות מתעמקים בנושא ומנסים להבין את פשרו?
נחזור לזירה האגרוף. המתאגרף הותיק, שספג וספג וספג לאחרונה, עדיין מגלה כושר עמידות. כדי לשרוד, עליו להראות שעדיין יש בכוחותיו לארגן את עצמו לכדי פעולה מושכלת ולכדי שימוש נכון בכוח. לא עוד ניהול בזבזני מצד הפד, לא עוד רכישות אג"ח במחירים מופקעים.
ההחלטה האמריקאית שהתקבלה לאחרונה להגביל את רמת החומרים המזהמים בדלק (fuel emission standards), שתגרור עלית מחירים בארה"ב, ודאי לא תסייע הרבה להשבת הביטחון בדולר. מומלץ לשים לב לנתוני האבטלה שיתפרסמו בסוף השבוע הקרוב – תהיה להם השפעה רבה על הלך הרוח בארה"ב ומחוץ לה.

יום חמישי, 25 ביוני 2009

בלוג מט"ח: 613 מיליארד דולר מאוחר מדי

בלוג מט"ח: האיחוד האירופאי משקיע 613 מיליארד דולר במגזר הבנקאי - מעט מדי, מאוחר מדי ואולי גם הרסני מדי.

אתמול הודיע הבנק האירופאי המרכזי (ה-ECB) כי הוא עתיד להזרים סכום שיא של 400 מיליארד יורו (613 מיליארד דולר) למגזר הבנקאי באיחוד האירופאי, במטרה להקל על מחנק האשראי ולהמריץ את הבנקים לתת הלוואות לעסקים בינוניים וקטנים וללקוחות פרטיים "כבדים".

המשבר הפיננסי החל בארה"ב לאחר שבנקים המתמחים בהשקעות (Investment Banks) ניצלו לרעה תקנות משניות שחלות על נכסים מסוימים. הם קיבצו יחדיו מספר עצום של השקעות לא מוצלחות ומכרו אותן כיחידת ביטחונות אחת, האמורה להוביל לרווחים נאים.

כל זאת נעשה מבלי לחשוף את הסיכונים שכרוכים בדבר. בנקים רבים בארה"ב רכשו את הנכסים הנ"ל וסבלו מהתוצאות של מהלך זה.... ממשלת ארה"ב לקחה חלק בעניין ונתנה ערבות לנכסים ה"רעילים" הנ"ל, מה שאפשר את תחילת ההתאוששות.
אולם המקרה של אירופה שונה. בממסד האירופאי התנגדו מלכתחילה לסייע לבנקים שרכשו נכסים לא מוצלחים (בעודם מונעים משיקולים של תאווה ורצון להשיג רווחים גדולים). למעשה, החשיפה לנכסים אלה היתה כה גדולה, עד שיותר מ-40% מהבנקים השקיעו את הון הסיכון שלהם במוצרים אלה - אכן, השקעות ומסחר במניות כנראה לא היה הצד החזק של הבנקים הללו.

השגיאה של האיחוד האירופי היתה שלא הזדרז להעניק סיוע לבנקים במטרה להקל על מחנק האשראי - וכמובן שהמשק כולו סבל כעתואה מכך. עדיין, רבים, וביניהם גם אני, סבורים כי ארה"ב הרחיקה לכת בסיוע שלה, שכן נפילתם של מספר בנקים היתה הכרחית (הבה נזכור שהמוטו של השיטה הקפיטליסטית הינו ש"הכישלון מוביל להצלחה"), אבל בגדול, הממשל עשה את הדבר הנכון בשעה שאפשר לבנקים להמשיך להעניק הלוואות.

האירופאים, מצדם, בעודם מונעים מסלידתם מכל דבר שנושא חותמת של ארה"ב, נקטו, באופן לא מפתיע, בגישה הפוכה לחלוטין. החברות הסוציאליסטיות לשעבר, שהתגאו במתן סיוע למי שזקוק לו, הפכו להיות שמרניות-קיצוניות והקשיחו את ליבן כלפי הבנקים שקיבלו החלטות לא רציונאליות.

וכך הגענו ליום רביעי ה-24 ביוני, בו ה"בנק המרכזי האירופאי" ה-ECB, מצא עצמו בנקודת של אל-חזור... בעוד שבארה"ב מתחילים להסתמן סימני חיים מחודשים, עומדת אירופה בנקודה של קיפאון, וההידרדרות במורד עדיין נמשכת...

אתם בטח שואלים את עצמכם: מה החליט לעשות הבנק המרכזי? התשובה: את הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות מבחינת היורו שנאבק על יציבותו – הזרמת סכומי עתק למערכת בניסיון לפרוץ את מעגל הקסמים של קיפאון ההלוואות. צעד זה הכניס למצב של פאניקה את הסוחרים במט"ח ואת הבלוגרים בתחום הפורקס, שסברו כי מדבור בתיאוריות קונספירציה ושבעצם,
"יום הדין" הגיע מבחינת היורו.

יש להניח כי האיחוד האירופי יהיה בסופו של דבר בסדר, אבל נראה כי ההסכם המוניטארי שהגה, עתידו להיכחד. הבעיה טמונה בפערים הגדולים שמפרידים בין מדינות העשירות והעניות באירופה. למעשה, זה בגדר בלתי אפשרי לספק את כולם כל הזמן.
אבל, ומדובר באבל גדול... על ידי צעד שכזה, העביר הבנק המרכזי מסר לבנקים במזרח אירופה המנסים להתמודד עם המצב מזה שמונה חודשים – שחשיבותם משנית ביחס לאחיהם העשירים יותר במדינות המערב.

כיצד זה ישפיע על היורו? אל תחשבו ולו לרגע שאני מעריצה את הדולר האמריקאי, אני לא, אבל יש להודות כי התחזיות בעבור הדולר, אפילו נוכח כל הבעיות שאופפות אותו כרגע, אופטימיות בהרבה מאלה של היורו.

יום רביעי, 24 ביוני 2009

ארה"ב: מי רוצה 106 מיליארד דולר באג"ח ממשלתי?

בלוג מט"ח היום: מה באמת חושבים ב-BRIC על האג"ח של ממשלת ארה"ב ואיך זה ישפיע על הדולר?
על רקע כל הבאז התקשורתי וההכרזות על מעמדו השנוי במחלוקת של הדולר האמריקאי כמטבע העיקרי בו משקיעות מדינות את עתודות המט"ח שלהן, ההתפתחויות של הימים הקרובים עשויות לקבוע רבות לגבי הכיוון שאליו הולך המטבע האמריקאי.

השבוע, ארה"ב מוציאה למכירה פומבית 106 מיליארד דולר, סכום דימיוני כמעט, באגרות חוב. ומה שסוחרי פורקס בעולם מעוניינים לראות בעיקר, זה באיזו מהירות תתבצע המכירה. אין כאן שאלה של האם תתבצע המכירה, כי היא תתבצע. השאלות העקרוניות והחשובות הן מי יהיו הקונים וכמה מהר הם יקפצו על מה שוושינגטון מציעה.

מסורתית, מכירות פומביות כאלו שיזם הממשל האמריקאי הסתיימו במהירות, אפילו לפני תום המועד הרשמי למסירת הצעות רכישה. אולם אט אט, המכירות האחרונות שביצע הממשל האמריקאי החלו להיתקל בקשיים, הקונים גילו עקשנות רבה יותר וביקשו לקבל תנאים טובים יותר לרכישה, בשל חששם מהשקעה בדולר האמריקאי.

עוד סימן שמטיל ספקות בנוגע לעתיד המכירה האמריקאית נובע ממדיניותו של הבנק הפדרלי האמריקאי (הבנק המרכזי בארה"ב) וגישתו למכירות האג"ח האחרונות: כאשר ראה הבנק הפדרלי כי האג"ח לא נמכר במהירות הראויה, קנה הוא עצמו את האג"ח בפעמים האחרונות. בפשטות, פעולת הפד התבטאה בכך שהוא הדפיס עוד כסף ועל ידי כך הביא לירידת ערכו של הדולר, מאחר והאשראי שהעמיד משרד האוצר לבנק הפדרלי כבר לא הספיק לקניית האג"ח.

כיצד יכול הפד לתמרן בקלות כזאת כדי לבצע רכישת אג"ח, במה שנראה כמו מדיניות פיסקלית מפוקפקת? חלוקת התפקידים המסורתית בין הפד למשרד האוצר האמריקאי מקנה לבנק הפדרלי את הסמכות לקבוע את המדיניות המוניטרית, בין השאר לווסת את שערי הריבית ולקבוע את היחס בין הדולר למטבעות זרים אחרים. משרד האוצר, לעומת זאת, אחראי על ניהול הכסף עצמו. אולם מהלכי חקיקה שהתרחשו בשנים האחרונות הרחיבו את סמכויותיו של הפד, כך שיותר קל לו "ללוות" כספים ממשרד האוצר.

בעצם, מה שארה"ב עושה כרגע משול לתשלום חוב אחד באמצעות הרחבת חוב אחר – מדיניות לא הגיונית, בלשון המעטה. ואל תחשבו שבעולם לא מבינים זאת – מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) נפגשו בשבוע שעבר והכריזו על תמיכתן במציאת מטבע חדש שיוביל את עתודות המט"ח בעולם ואת המסחר במט"ח, תוך שהן מסבירות שהרקע להחלטתן נובע בצורה ישירה ממדיניותה של ארה"ב. ויש מידה רבה של היגיון בדברים – מדוע שמדינות ימשיכו להשקיע בדולר, להחזיק בו כעתודות המט"ח שלהן, כאשר הערך שלו מושפע ממדיניות פיסקלית לא מאוזנת של ארה"ב?

כדי שנפשט דברים, בואו ניקח לדוגמא את יצרנית המכוניות האמריקאית פורד. השנה תשיק פורד מהדורה מוגבלת 45 של רכבי "פורד מוסטנג", לרגל ציון 45 שנה להולדת הדגם הראשון של המוסטנג. כל אחד מ-45 הרכבים שישווקו יהיה בסגנון אחר עם פיצ'רים שונים, סימן הוקרה לדגמים השונים שיצרה פורד ב-45 השנים האחרונות, כאשר מחירם של הדגמים הייחודיים מגיע כבר ל-200 אלף דולר.

עכשיו, לו היתה פורד מציינת את חגיגת המוסטנג עם ייצור של מאות או אלפי דגמים, ברור שרף ההתרגשות סביב כל רכב היה יורד, וכך גם מחירן של הדגמים. וזה בדיוק מה שמפחיד את מדינות ה-BRIC – האם רכישת דולרים אמריקאיים, ועוד רכישה, ועוד אחת, לא יביאו בסופו של דבר לירידה בערכו של המטבע האמריקאי?

וזה מחזיר אותנו למכירה הפומבית של האג"ח מתחילת הפוסט. בהתחשב בעובדה שהקונים העיקריים לאג"ח האמריקאי היו בעבר מדינות ה-BRIC, נשאלת השאלה: האם הן ישתתפו גם הפעם ב"חגיגה"? או שמא, על אף ההכרזות החוזרות ונישנות שלהן, הן ימשיכו ברכישת החוב האמריקאי? קשה לדעת מה יהיה, אבל מה שכן ניתן לומר זה שאם מדינות ה-BRIC יסרבו לרכוש את האג"ח, צפויה לדולר האמריקאי תקופה קשה. אם סדרי עולם לא ישתנו, והאג"ח ימשיך להירכש על ידי אותם קונים - אזי המטבע האמריקאי נראה כמו אופציה מצוינת להשקעה בעתיד הקרוב.

יום שלישי, 23 ביוני 2009

ימים קשים לאובמה. ימים קשים לדולר

בלוג מט"ח היום: למה צוחקים בעולם על שר האוצר האמריקאי ומה זה אומר על המדיניות של אובמה?
למרות קולות רבים אודות עתידו הלא הברור, הדולר האמריקאי הוא עדיין המטבע המוביל בעולם הפורקס. אנשים שעוסקים במסחר במט"ח יודעים שזהו המטבע שמכתיב את מהלך העניינים בזירה הבינלאומי.

הזדמן לנו עיתוי מעניין לבחון את הקשר בין מדיניות ארה"ב, התפתחויות מדיניות בכפר הגלובאלי ומעמדו של הדולר. בואו נתחיל.

הימים הם ימים לא פשוטים עבור ברק אובמה, כמו גם עבור כלכלת ארצו. סקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שההתלהבות מהנשיא האמריקאי מתפוגגת, וקולות הביקורת בנוגע למדיניותו מתחילים להישמע, אפילו בתוך המפלגה הדמוקרטית.

בששה החודשים הראשונים שלו כנשיא, אובמה הלאים כמעט לחלוטין את הסקטור הבנקאי, את תעשיית הרכב וכעת הוא בעיצומו של מהלך להלאמת הממסד הבריאותי בארה"ב. בינתיים, שר האוצר האמריקאי טימותי גיית'נר, מסייר בעולם ונואם בפני כל מיקרופון רענן אודות מעמדו של הדולר האמריקאי, במטרה לחזק את מעמדו ולהגביר את רמת הביטחון של מדינות בו.

בפועל, הלך הרוח שגיית'נר מנסה להשרות, זוכה בעיקר לבוז מצד פקידי אוצר במדינות שונות – לאחרונה זה קרה לו בסין ובאיטליה (נסו להיזכר מתי בשנים האחרונות זכו דבריו של שר אוצר אמריקאי לתגובות כאלו).

בזירה המדינית, צפון קוריאה מצפצפת על כולם (ובמיוחד על אובמה) בניסויי הגרעין שלה, איראן מאשימה את ארה"ב באחריות לתסיסה העממית של התקופה אחרונה, ארגון אל-קעידה מאיים להשיג נשק גרעיני בפקיסטן ולהשתמש בו נגד ארה"ב, רוסיה וסין מובילות מהלך לשינוי במעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע המוביל במסחר בין מדינות וברזיל החליטה לסחור במטבעות אחרים עם מדינות ולא באמצעות הדולר – ימים לא פשוטים לאובמה, כבר אמרנו?

אז למה ומדוע אנו עדיין קוראים תחזיות על כך שהמשבר הכלכלי בארה"ב הגיע לנקודת מפנה? למה פקידי אוצר אמריקאיים כבר מכינים את העולם לצמיחה ב-2010? אני מציעה להסתכל על המספרים בעין יותר נוקבת וחדה.

אתמול (ב') הודיעה ממשלת ארה"ב כי מספר האנשים המסתמכים על שירותי הרווחה למטרת קיומם נמצא בשיא מאז תקופת ממשל קלינטון. שעור המובטלים הוא הגבוה מזה 30 שנה, כך פורסם בשבוע שעבר.

עוד התפתחות שחלה בשבוע שעבר: ממשלת ארה"ב רכשה מהציבור אגרות חוב ממשלתיות ב-160 מיליארד דולר, מהלך שמשמעותו היא שהממשל האמריקאי קנה את חובו שלו, ובמחיר גבוה יותר (בשל רמת הריבית הנוכחית) – מהלך תמוה לכל הפחות.

בעצם, ממשל אובמה, שמטיף לאחריות פיסקאלית ולהתנהלות כלכלית שפויה, נהג כאן באקט פזיז. ומאחר והממשל מתנהל כרגע בשיטת "אחד בפה ואחד בלב", אין פלא שהיחס לניסיונות של שר האוצר האמריקאי להגביר את האמון בדולר האמריקאי גובל בבוז.

אז נכון, פקידים אמריקאיים מנסים לצייר תמונה ורודה , אבל לו הייתם אתם מנהיגי מדינות – הייתם משקיעים כעת בדולר? התשובה צריכה להיות זהה עבורכם כסוחרי פורקס. אז בבקשה, אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם עם הכרזות ריקות מתוכן – שימו לב לדולר האמריקאי, מגמת הדשדוש שלו לאחרונה מעידה עליו רבות.

יום חמישי, 18 ביוני 2009

הדולר האוסטרלי עולה? חכו, זאת רק ההתחלה

בלוג מט"ח היום: לאיפה הולך האוזי?

הפוסט של היום מוקדש למטבע של אוסטרליה, המכונה בחיבה "אוזי" (AUSSIE), אחד המטבעות למסחר במט"ח האהובים עלי ביותר, בזכות הפוטנציאל הרב שטמון בו.

בעקבות דו"ח שפורסם אמש בנושא שיעורי התעסוקה באוסטרליה, נרשמה עלייה במסחר בדולר האוסטרלי (AUD) שצבעה בירוק את רוב מסכי המסחר במט"ח ברחבי העולם (יש לציין כי גם הין היפני רשם יום מסחר מצוין אתמול).

מה עומד מאחורי הכלכלה האוסטרלית? תסתכלו למשל על נתוני התעסוקה המקומיים באוסטרליה, שם נרשמה ירידה חדה בכמות המשרות המלאות לעומת עלייה במשרות חלקיות - תופעה זו משקפת את המיתון שפוקד כיום את המדינות המתועשות, המאופיינות בנתוני אבטלה של 10%.

שיעור האבטלה באוסטרליה הגיע ל-5.7% - נתון זה כמובן משקף רמת אבטלה נמוכה משמעותית לעומת מדינות רבות אחרות בעולם, אולם עדיין מדובר בנתון מדאיג לאור מגמת העלייה שמאפיינת אותו. מדובר בשיעור האבטלה הגבוה ביותר שנרשם מאז שנת 2003 ב-land down under.

אז מה, או מי, עומדים מאחורי התחזקות ה"אוזי"? ובכן, סימני ההתאוששות העולמיים מהמשבר, המונעים על ידי כלכלתה הצומחת של סין הם הדרייב מאחורי מגמת העלייה בערכו של המטבע האוסטרלי. הסינים קונים ולאוסטרלים יש מה להציע.

כתב העת הכלכלי, ה"וול סטריט ג'ורנל" (Wall Street Journal-WSJ) פרסם הבוקר מאמר שמתאר קנייה מסיבית של סחורות על ידי הסינים מבלי שלמעשה, תהיה למגמה זו בסיס איתן. למרות שה-WSJ סבור שמגמה מוגברת זו של רכישות סחורות על עלולה להוביל ל"פיצוץ" במוקדם או במאוחר, אני לא מסכימה עם העמדה. כבודו של ה-WSJ במקומו מונח, אבל הסינים צורכים בשנים האחרונות סחורות בקצב מואץ לשם צמיחתם - זהו בעצם הקטר שהוביל את צמיחת כלכלתם.

למעשה, סין המירה דולרים אמריקאיים בעבור סחורות ממשיות. למרות שכתב העת המכובד נשען על נתונים של יבוא וייצוא כדי להסיק שצריכה זו עתידה להגיע לסופה, אישית אני סבורה כי מדובר בעתודות בסך שני טריליון דולר. בעצם, ישנה כאן המרה של מט"ח, של "נייר" בעבור מוצרים ממשיים כגון: נחושת, שמן, זהב וברזל... כיום אין חלופה ל"ירוקים" אלא סחורה ממשית בלבד. אז למרות התחזיות בדבר הצטמצמות רמת הצריכה הסינית והיבוא, אני לא חוששת, האוזי נמצא כאן כדי להישאר – האמינו לי!

יום רביעי, 17 ביוני 2009

מסחר במט"ח - אולי נתחיל כבר ללמוד מג'ורג' סורוס?

בלוג מט"ח היום: מה באמת חושבים ברוסיה על בדולר?
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אולי יש לי איזו יכולת על חושית? בפוסט מאתמול התרכזתי בספין האמריקאי-תקשורתי לדברים שנשא בסוף השבוע שר האוצר הרוסי, אלכסי קודרין, וכאילו שהדברים נקראו ונקלטו במוסקווה – אתמול החליט הנשיא הרוסי דמיטרי מדוודב להעמיד דברים על דיוק, והנאום שהוא נשא ערער מעט את אופוריית הדולר מיום האתמול בשוק המט"ח.

הנשיא הרוסי הצהיר אתמול כי קיים צורך ממשי במציאת מטבע חדש, במקום הדולר האמריקאי, שישמש כמטבע הראשי בעתודות המט"ח של מדינות. האם הוא סתר את דבריו של שר האוצר שלו כפי שחשבו רבים? כלל וכלל לא. כל מה ששר האוצר קודרין אמר הוא שהמטבע האמריקאי ימשיך בעתיד הנראה לעין להיות המטבע המוביל בשוק העולמי. שימו לב: קודרין לא אמר שהוא מאמין בדולר, אוהב את הדולר, קונה כל יום דולרים או רוצה דולרים אמריקאיים. מה שהוא אמר בפועל הוא שכרגע אין למדינות שמעוניינות לקנות עתודות מט"ח אופציה אחרת מלבד הדולר.

העובדה שאנשים מעוותים ומשנים ניסוחי הצהרות לפי צרכיהם, ממש איננה עולה בקנה אחד עם התנהגות ראויה בעולם המסחר במט"ח. שהרי, אנשים שעוסקים במסחר במט"ח תרים באופן יומי אחרי מידע עדכני הנוגע להתנהגות הפוליטית-כלכלית ולשינויים הגלובאליים העשויים להיות קשורים לעולם הפורקס. לרוב, אותם אנשים יגיבו במהירות למידע חדשותי מסוג זה: "אם שר האוצר הרוסי תומך בדולר, אז כנראה יש דברים בגו".

וזה בדיוק מה שקרה שלשום ביומו של המסחר במטבע חוץ. הדולר זינק מעלה כתוצאה מהספין החיובי לדברים של קודרין, ואותם סוחרים שהאמינו בדולר, בהסתמכם על יום המסחר הקודם, ניכוו קשות לאחר שהנשיא הרוסי הבהיר את עמדותיה האמיתיות של מוסקווה.

לכן, כאשר אתם סוחרים במט"ח, עליכם להיות מעודכנים בצורה יסודית. אסור לכם להיחפז להסקת מסקנות מהירות כתוצאה מחצאי שמועות וחצאי אמיתות. כי הרי ג'ורג' סורוס, וורן באפט ורופרט מורדוק לא עשו את הונם כאשר הם מסתמכים על שמועות – הם הרוויחו את הונם העצום תוך שהם מבצעים מחקר יסודי, סקירת שוק ומשתמשים באסטרטגיה נבונה המסתמכת על אותו מחקר.

אני חושבת שהמקרה של התנודות בסחר בדולר ביומיים האחרונים צריכה לשמש משל ושנינה לסוחרי מט"חhttp://www.finexo.co.il/infoCenter/5496, במיוחד למי שנמצא בשלב של מסחר במט"ח למתחילים. כולנו בעצם צריכים ללמוד מבאפט, סורוס ומורדוק ומהאסטרטגיה שלהם. אם לא נלמד, אנו מסתכנים בהפיכתו של השוק שלנו – שוק נזיל מהדרגה הראשונה – לשוק הדומה במאפייניו לשוק המניות, בו תהליכים רבים אינם תלויים בגורמים ממשיים ומתרחשים ללא סיבה.

יום שלישי, 16 ביוני 2009

מסחר במט"ח: הדולר מטבע מוביל? לא אם תקשיבו לדוב הרוסי

בלוג מט"ח היום: היזהרו מהספין האמריקאי על הדולר

המאבק בין שתי מעצמות העל המסורתיות, רוסיה וארה"ב, ניטש בכל זירה כמעט – החל במישור הפוליטי-מדיני וההתחמשות הגרעינית של איראן וצפון קוריאה ועד לתחום הכלכלי-גלובאלי בכלל ותחום הפורקס בפרט.

למה אנו מציינים זאת בהקדמה לפוסט? אולי כי שוק המט"ח העולמי ידע בימים האחרונים התפתחות שלפחות למראית עין נראתה מפתיעה, לאחר ששר האוצר הרוסי אלכסי קודרין, הצהיר על אישור מחודש לאמונתה של רוסיה בכוחו שלך הדולר האמריקאי, ובמעמדו כמטבע המוביל בעתודות המט"ח העולמי.

אבל האם ההצהרה של קודרין בפסגת מדינות ה-G8 באיטליה הינה "סיבה למסיבה" ושינוי אמיתי לקו המחשבה של מוסקווה כפי שבוטא בחודשים האחרונים, או שמא מדובר רק בהצהרה פחותת ערך, שספין של דוברים אמריקאיים הקנה לה חשיבות רבה?

נראה שכלי תקשורת רבים בעולם לא ירדו לעומקה של האמירה ולטון שבו נאמרו הדברים, והאמינו לספין האמריקאי. למען האמת, שר האוצר הרוסי אכן אמר כי "הדולר האמריקאי ימשיך להיות מבטע המוביל בין עתודות המט"ח בעולם למשך זמן מה", אולם אם האזנתם לנימת קולו של קודרין הייתם ודאי מבחינים שהטון שבו נאמרו הדברים, סלחני ועצור, רמז שלו היה יכול קודרין לומר את שעל ליבו, היו ודאי הדברים נשמעים כך: "הדולר האמריקאי עדיין מוביל ואין דבר שרוסיה יכולה לעשות בנידון כרגע, על אף העובדה שממש היינו רוצים לשנות את התמונה…"

וכדי להשלים את העובדה שמוסקווה לא באמת מעוניינת לחזק את מעמדו של הדולר האמריקאי, הצהיר אתמול נשיא רוסיה, דמיטרי מדוודב, כי "העולם זקוק לאופציות חדשות מבחינת מכלול עתודות המט"ח שלו. ולמי שלא מבין את הסאב-טקסט של הדברים שאמר מדוודב, אז הנה פרשנות הגיונית – רוסיה מעוניינת לגוון את עתודות המט"ח שלה ולהיפטר מהמטבע האמריקאי!

המפתח להבנת הסנטימנט הרוסי בתקשורת, ובכלל בכל הנוגע להתבטאויות בתחום הכלכלי-פוליטי-גלובאלי, הוא לא להאמין לכל מה שאתם קוראים (וגם כלי תקשורת מובילים בארץ חטאו בפרשנות שגויה לאמירה של קודרין) אלא לקרוא בין השורות. כי זה מאוד בהחלט נחמד ששר האוצר הרוסי אומר שהדולר ימשיך להוביל את סל המטבעות העולמי, אבל חשוב יותר איך הוא אמר זאת.